במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי במקרים של הפרעות קצב מהירות בעובר, פרוטוקול סטנדרטי של תרופות אנטי-אריתמיות הניתנות לאם הינה גישה יעילה ונסבלת היטב במרבית המקרים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הבטיחות והיעילות של טיפול מבוסס-פרוטוקול, הניתן דרך השליה לטכיקרדיה על-חדרית ורפרוף פרוזדורים. המחקר הרב-מרכזי, התבסס על פרוטוקול למתן טיפול דרך השליה ב-Digoxin, Sotalol ו-Flecainide להריונות עובר-יחיד בין 22-37 שבועות עם אבחנה של הפרעת קצב בעובר מסוג טכיקרדיה על-חדרית ממושכת או רפרוף פרוזדורים של 180 פעימות/דקה ומעלה. המחקר היה עם ענף טיפולי יחיד בו השתמשו בדיגוקסין כקו ראשון לטאכיקרדיה על חדרית מסוג VA קצר או רפרוף, דיגוקסין וסוטלול במצב של הידרופס, וסוטלול או פלקנייד בטאכיקרדיה על חדרית עם VA ארוך. התוצא העיקרי היה שיעורי הפוגה של הפרעות קצב מהירות בעובר. תוצאי סיום משניים כללו תמותה עוברית, לידה מוקדמת והפרעות קצב ביילוד. עוד בחנו החוקרים אירועים חריגים.
מדגם המחקר כלל 50 חולים אשר גויסו מ-15 מרכזים ביפן בין 2010-2017; כולל 17 חולים עם טכיקרדיה על-חדרית עם VA קצר, 4 חולים עם טכיקרדיה על-חדרית עם VA ארוך ו-29 חולים עם רפרוף חדרים. חולה אחד עם רפרוף חדרים הוצא מהמחקר בשל הסרת ההסכמה להשתתפות במחקר.
החוקרים מדווחים כי הפרעות קצב מהירות בעובר חלפו ב-89.8% מכלל המקרים (44 מבין 49 מקרים) וב-75.0% מהמקרים (3 מבין 4 מקרים) של הידרופס פטאליס. שיעורי לידה מוקדמת עמדו על 20.4% (10 מבין 49 חולים).
אירועים חריגים באימהות תועדו ב-78% מהמקרים (39 מבין 50 חולים). אירועים חריגים חמורים תועדו באם אחת וארבעה עוברים והובילו להפסקת פרוטוקול הטיפול בארבעה מקרים. במהלך המחקר תועדו שני מקרי תמותה עוברית, בעיקר בשל אי-ספיקת לב. הפרעות קצב מהירות ביילוד תועדו ב-31.9% מהיילודים (15 מבין 47 מקרים) רובם תוך שבועיים מהלידה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול לפי פרוטוקול מוגדר בתרופות אנטי-אריתמיות להפרעת קצב בעובר היה יעיל ונסבל היטב ב-90% מהחולים. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי ייתכנו אירועים חריגים חמורים בעוברים וכי הפרעות הקצב עשויות להישנות במהלך השבועיים הראשונים לאחר הלידה.
American College of Cardiology 2019
הערות עורך אתר האיגוד לקרדיולוגיה ילדים, ד"ר ירון רזון :
הטיפול בהפרעות קצב מהירות בעובר מתבסס על עבודות רטרוספקטיביות רבות ומטהאנלזיס, ברב המקרים הטיפול ניתן לפי ההעדפה והנסיון של הצוות המטפל. זהו המחקר הפרוספקטיבי הרב מרכזי הראשון בנושא הכולל מספר מטופלים גבוה יחסית. המחקר לא משווה שיטות טיפוליות שונות אלא בודק יעילות ובטיחות של פרוטוקול טיפול שהוחלט עליו לפי ניסיון כל המרכזים המשתתפים במחקר.
יעילות הטיפול נמצאה טובה ודומה לעבודות קודמות. נמצאו יותר תופעות לואי אך ברובן נסבלות והשתפרו בהתאמת המינון. קשה מתוך המאמר להסיק מסקנות לגבי עוברים עם הידרופס או SVT עם VA ארוך בשל מספר המשתתפים הנמוך.
כאמור הטיפול הראשוני בהפרעות קצב בעובר אינו ברור, בימים אלו מתנהל מחקר רב מרכזי פרוספקטיבי בארה"ב ואירופה המשווה שיטות טיפול שונות – דיגוקסין מול פלקנייד בטאכיקרדיה על חדרית ללא הידרופס, דיגוקסין ופלקנייד מול דיגוקסין וסוטלול לטכיקרדיה על חדרית עם הידרופס, ודיגוקסין מול סוטלול לרפרוף פרוזדורים ללא הידרופס. https://www.fasttherapytrial.com/
אולי תוצאות מחקר זה יאפשרו המלצות לפרוטוקול אחיד לטיפול בהפרעות קצב מהירות בעובר.